האנתולוגיה "חוריה - סיפורים ורשימות של יוצרות בעקבות האביב הערבי" מכילה את המקבץ הרחב ביותר שתורגם בעשרים השנה האחרונות לעברית, פרי עטן של עשרות כותבות מרחבי העולם הערבי. ביצירות אלה משתקף מעמדן המורכב של הנשים בעולם הערבי ומאבקן, באמצעות הכתיבה, לחירות (חוריה) במובניה הרחבים. בכתיבתן ההיברידית, המגוונת והמאתגרת את הקאנון הספרותי במובנים שונים, יש כדי להעיד על התהליכים העמוקים, הסמויים מן העין, המתקיימים לנוכח "האביב הערבי", כמו גם על שינויים פואטיים המתחוללים בתחומי הספרות.
הסיפורים והרשימות המתורגמים באנתולוגיה זו נבחרו מתוך מאות רבות של כתבים שפורסמו בעשור האחרון בערבית בבמות מגוונות, חלקן מוכרות וחלקן חדשניות ובלתי ממוסדות. את המבחר אסף, ערך ותרגם אלון פרגמן. זהו מקבץ שני הרואה אור בסדרת "ושתי" (קדם לו "נמר מנייר" [2012] מאת זכריא תאמר - הסופר הסורי הגולה), שבו מאפשר פרגמן לקורא בעברית מפגש חי ורב-רובדי מבחינה לשונית עם הנכתב בערבית ועם הנקשר בענייני השעה מתוך יחס מורכב למסורת הסיפורת הערבית והמערבית גם יחד.
"האישה הביטה במראה, נגעה בפניה החרושים קמטים, התלבשה ויצאה מפתח ביתה הקט. דפקה על דלת שכנתה וזירזה אותה ללכת עמה לים ולקבל את פני הגברים השבים ממסע הצלילה.
הנשים, לבושות עבּאיות, ילדיהן עמן, נאספו אל חוף הים והמתינו לגברים, המתינו זמן רב. הילדים החלו לבכות, העצב ניבט בעיניהם. הגברים לא הגיעו, והשמש החלה לשקוע מעבר לים."
(קבלת פנים לגברים / זליח'ה יוסֻף)
