חוט של כסף של סופרת הפנטזיה האמריקאית ממוצא יהודי נעמי נוביק הוא ספר פנטזיה שנכתב בהשראת מעשיית עוץ לי גוץ לי אך מאתגר את כל מרכיביה.
העלילה מתרחשת בממלכה דמיונית בשם ליטבאס, שם נאלצת מרים, בת למשפחת מלווים בריבית, לקחת על עצמה את תפקיד גביית החובות בכפר, במקום אביה שהביא את המשפחה לפת לחם. הצלחתה מחזקת את שנאת שכניה הגויים, וגאוותה בכשרונה מעוררת את השמועה שביכולתה להפוך כסף לזהב. זו בדיוק היכולת שמחפש מלך החורף, המטיל אימה על תושבי הממלכה. הוא מתייצב על מפתן ביתה של מרים ומעמיד בפניה אתגר בלתי אפשרי - אם תיכשל בו, תמות; אם תעמוד בו בהצלחה, גורלה עלול להיות מר ממוות.
נעמי נוביק מציבה במרכז ספרה שלוש נערות צעירות השונות אחת מהשנייה, מתארת את האופן שבו כל אחת מהן מתמודדת עם הוריה, סביבתה ועקרון ההגינות, ועל הדרך מפרקת לגורמים את יסודותיו של סיפור בת הטוחן ומחייבת אותנו לבחון מחדש את עמדותינו כלפי הדמויות ומעשיהן.
הסיפור האמיתי הרבה פחות יפה מהסיפור ששמעתם. בסיפור האמיתי בת הטוחן, בעלת השיער הזהוב הארוך, רוצה לתפוס לה אציל, או נסיך, או בן של עשיר, ולכן היא הולכת אל המלווה בריבית ולווה כסף עבור טבעת ומחרוזת ומתקשטת לקראת הפסטיבל. והיא אכן יפה למדי, לכן האציל, או הנסיך, או הבן של העשיר מבחין בה ורוקד איתה ומגלגל אותה במתבן השקט עם סיום הריקודים, ואחר כך חוזר הביתה ומתחתן עם האישה העשירה שהמשפחה שלו בחרה עבורו. בת הטוחן המחוּללת אומרת לכולם שהמלווה בריבית מתרועע עם השטן, והאנשים מבריחים אותו מהכפר ואולי אפילו סוקלים אותו, כך שלפחות היא יכולה לשמור לעצמה את התכשיטים כנדוניה, והנַפָּח נושא אותה לאישה לפני שהבן הבכור נולד, מעט מוקדם מהצפוי.
כי לאמיתו של דבר, זה סיפור על התחמקות מתשלום חובות. לא כך נוהגים לספר אותו, אבל אני ידעתי. ואתם מבינים, אבא שלי היה מלווה בריבית.
