התאבדותי

אנרי רורדה

שם מקור: Mon suicide

  • תרגום: ראובן מירן
תיאור

זה מכבר אני מבטיח לעצמי לכתוב ספר קטן שלו אקרא הפסימיות העליזה. הכותרת הזאת מוצאת חן בעיניי. אני אוהב את הצליל שהיא מפיקה והיא מבטאת טוב למדי את מה שברצוני לומר. אבל אני חושב שהמתנתי זמן רב מדי. הזדקנתי, ובספרי תהיה יותר פסימיות משמחה. ליבנו אינו התרמוס המושלם שמסוגל לשמור עד הסוף, מבלי לאבד דבר, על להט נעורינו. 
רעיון התאבדותי הצפויה להתממש בעתיד קרוב למדי גוזל ממני, לרגעים כאלה ואחרים, את כל מה שנותר ממצב רוחי הטוב. יהיה עליי להתאמץ כדי שתוכנו של ספרי יתאם לכותרתו. אחרי מחשבה נוספת אמרתי לעצמי שהפסימיות העליזה היא כותרת שעלולה לעורר היסוסים אצל כמה קונים. הם לא יבינו. התאבדותי תהיה כותרת מושכת יותר. לקהל יש חיבה מובהקת יותר למלודרמה. הייתי רוצה שהתאבדותי תכניס קצת כסף לנושיי.

 

הוצאת נהר ספרים ממשיכה להעשיר את מדף הספרים שלנו בתרגומים מצרפתית של ראובן מירן, והנה התאבדותי משנת 1925, שכתב אנרי רוּרדָה וַן אֵייסִינחָה, שנולד ב־1870 בבריסל, היגר עם משפחתו לשווייץ והתוודע מגיל צעיר לפילוסופיה האנרכיסטית ולפעיליה. היה מורה, דגל בחינוך חופשי, אנטי־אוטוריטָרי, פרסם מאמרים בנושאי חינוך וכן רשימות הומוריסטיות, שעליהן חתם בשם הספרותי בַּלתָזָאר.

מתוך הספר

אחרי שעבדתי כל כך הרבה במהלך שלושים ושלוש שנים, אני עייף. אך יש לי עדיין תיאבון נהדר. התיאבון הטוב הזה הוא שהניע אותי לעשות כל כך הרבה שטויות. מאושרים הם אלה שניחנו בקיבה לא מיטיבה, שהרי הם יהיו צדיקים שיזכו במידות טובות.

אולי לא הקפדתי כנדרש על כללי ההיגיינה. כשאתה חי חיים היגייניים, כך אומרים, תזכה בשיבה טובה. אותי זה לא משך מעולם. מעתה ברצוני להתקיים בנוחות, ובעיקר בהגות, בהרהורים, בהתפעמות הנפש, בהתרגשויות חומקות. אני רוצה ליהנות מיופיו של העולם מבוקר עד ערב ולהזין את עצמי ב"מזונות ארציים".

ואולם, אם אשאר על פני האדמה, לא יהיו לי חיים קלים כאלה שאני משתוקק להם. כדי לתקן את הטעויות שעשיתי, יהיה עליי לעמול ולמלא מטלות משעממות במשך זמן רב ולסבול מחסרים כואבים. אני מעדיף להסתלק.