כשהאוהל האדום של מגדת העתידות מופיע לפתע במרכז העיר, פטר אוגוסטוס דוּשֵן יודע בדיוק מה הן השאלות שהוא מוכרח לשאול: האם אחותו עדיין חיה? ואם כן, איך ימצא אותה? התשובה המסתורית שהוא מקבל - עליך ללכת בעקבות הפילה! - גוררת את פטר אל תוך שרשרת אירועים בלתי אפשרית, שנעשית אפשרית בזכות כוח הרצון ובזכות האמונה כי המופלא יכול לפעמים להפוך למציאות.
"קייט די־קמילו האמריקאית, מסופרות הילדים הבולטות והמגוונות של הזמן הזה, אמנם כותבת מאז שנות ה-90 של המאה העשרים, אבל יש בספרים שלה טעם קלאסי על־זמני" (עופרה רודנר. ספרים, הארץ).
בסוף המאה הלפני אחרונה, בכיכר השוק שבעיר בַּלטֵזֶה, עמד ילד, כובע על ראשו ומטבע בכף ידו. שמו של הילד היה פטר אוגוסטוס דוּשֵׁן, והמטבע שבכף ידו לא היה שלו אלא של האפוטרופוס שלו, חייל זקן ושמו וילנה לוּץ, ששלח את הילד לשוק לקנות לחם ודגים...
...מפקד המשטרה העירונית בבלטזה האמין בכל לבו בחוק, ככתבו וכלשונו. אבל גם אחרי שעיין שוב ושוב, בדאגה הולכת וגוברת, בספר החוקים המשטרתי, לא הצליח למצוא ולו מלה, הברה ואפילו אות, שתורה לו איך לנהוג בחיית בר שהופיעה יש מאין, הרסה את הגג של בית האופרה והשאירה אשה רמת מעלה אחת נכה לצמיתות. כך קרה שלמגינת לבו נאלץ מפקד המשטרה לשאול את הקצינים הכפופים לו מה לדעתם צריך לעשות עם הפילה... "זה פשוט מאוד", אמר לבסוף שוטר אחד. "הפילה הזאת פושעת. צריך להעמיד אותה לדין".
