הנוסעת האחרונה

טל ניצן

תיאור

לאחר ילדות מצולקת מנטישה רגשית של הוריה ונעורים מלאי הרס עצמי, נינה חיה לבדה בתל אביב, ומתפרנסת משליחויות על אופניים וגם משליחויות אחרות, מפוקפקות יותר. "אימא חייבת לאהוב את הילדה שלה, לא חשוב מה. זה חוק טבע, על זה נשען הכול, אֶת הילדה הכי רעה ומעוקמת צריך לאהוב, ואם זה משתבש הכול משתבש", היא חושבת בזעם אין אונים כשהמאמץ לחולל תפנית בחייה נדמה גדול מכוחותיה.

 

בשובה מאחת הנסיעות הכרוכות בעיסוקה החדש, פונה אליה בחורה בנתב"ג ומבקשת להתקשר מהטלפון שלה. ההיענות של נינה תסבך את חייה מעל לכל שיעור ותאלץ אותה להתעמת עם רוע גדול ומסוכן מכל מה שחוותה עד כה, ולפרושׂ חסות על נפש אחרת, בעודה נאבקת לשקם את נפשה שלה.

 
הנוסעת האחרונה הוא הרומן השני של טל ניצן, מחברת את כל הילדים בעולם, משוררת ומתרגמת עטורת פרסים, ממייסדות כתב העת הספרותי המקוון המוסך.
 
 
מתוך הספר
כשיצאתי מהתא היא עמדה שם, ליד העגלה עם הדלי והמגב והסבון ושאר הדברים שאף אחד לא רואה. היא סתם עמדה שם, בלי לעשות כלום, אפילו לא נגעה באף אחד מאביזרי הניקיון האלה, אבל הנחתי שהיא המנקה, כי היא עמדה לידם. וגם כי (אחר כך, כשנזכרתי, התביישתי כל כך שבער לי המצח) היא הייתה אתיופית. אחר כך גם נזכרתי שהיא לבשה ג'ינס וטישרט כחולה, לא מדים או חלוק עבודה, וגם שהיא בכלל לא עמדה שם קודם — אלה היו שירותים די נידחים, בקצה הטרמינל, וכשנכנסתי אליהם לא היה שם אף אחד.