המידות הטובות

מדלין סנט ג׳ון

שם מקור: The Women in Black

  • תרגום: הדסה הנדלר
תיאור

השנה היא 1960 בסידני, אוסטרליה. גברים מנהלים את העולם. נשים מנהלות את הגברים. לא שהגברים יודעים את זה. אם היו יודעים, עוד היו עוזבים בטעות. ואז חוזרים. הם תמיד חוזרים.

 

במחלקת בגדי הנשים של “גוּד’ז” עובדות ארבע נשים. פאטי שנשואה לגבר טיפש כמו נעל, פיי שהרשתה לעצמה לחגוג ועכשיו תוהה אם מישהו ירצה להתחתן איתה, ליסה הצעירה והמבריקה שעל אף הצטיינותה בלימודים לא יודעת אם אביה ירשה לה ללמוד באוניברסיטה, ומגדה - ראש מחלקת האופנה העילית, יפהפייה אירופאית שיודעת למשוך בחוטים הנכונים, לזווג זיווגים ולנהל בחן ובחוכמה את מחול הגברים-נשים המסובך שהעולם נתון בו.

 

המידות הטובות שכתבה מדלין סנט ג׳ון אמנם מתרחש באוסטרליה, אבל מתאים לחלוטין לקריאה גם בשבעים אחוזי לחות לחופי הים התיכון. הספר ראה אור לראשונה בשנת 1993 והודפס מחדש בשנת 2009. מדלין סנט ג'ון (נפטרה ב-2006) לא הספיקה לחזות בהפיכתו לסרט ובהצלחה המחודשת שלה זכה לאחר מותה.

 

 

מתוך הספר

בסופו של יום חם בנובמבר, התלוננו מיס בֵּיינז וגברת ויליאמס ממחלקת השמלות ב"גוּד'ז" בעת שפשטו מעליהן את השמלות השחורות לקראת היציאה הביתה.

"מר רַיידֶר לא כל כך נורא," אמרה מיס ביינז על מנהל המחלקה; "מיס קַרטרַייט היא הקוץ בתחת, אם תסלחי לי על הביטוי."

מיס קרטרייט היתה הקניינית, ונדמה היה שהיא לא מסוגלת להעניק להן רגע אחד של שקט.

גברת ויליאמס משכה בכתפיה והתחילה לפדר את פניה.

"היא תמיד גרועה יותר בתקופה הזאת של השנה," ציינה. "היא רוצה לוודא שנתאמץ בשביל הבונוס לחג המולד."
"כאילו יש לנו ברירה!" אמרה מיס ביינז. "אנחנו נופלות מהרגליים!"
וזה היה נכון מאוד: היות שנותרו עוד שישה שבועות בלבד עד לחג החשוב, גלי הלקוחות החלו להתנחשל בהמוניהם 
והשמלות החלו להיעלם מהקולבים בסערה הולכת וגוברת, וכשגברת ויליאמס כיבסה את תחתוניה בכיור הרחצה באותו לילה היתה לה תחושה פתאומית שחייה נמוגים להם עם מי השטיפה שירדו בגרגור בפתח הניקוז; אבל היא התעשתה והמשיכה במלאכות הבית, בעת שליל הקיץ בחוץ פּעם סביבה.