היפי

פאולו קואלו

שם מקור: Hippie

תיאור

בחזרה לסיקסטיז - פאולו קואלו, מחבר רבי המכר האלכימאי, ורוניקה מחליטה למות, אלף וספרים מצליחים נוספים, לוקח אותנו בהיפי, שעלילתו מבוססת על סיפור חייו, למסע בזמן, אל שנות השישים של המאה העשרים, שבמהלכן קראו ילדי הפרחים תיגר על מוסכמות העולם הישן.

 

גיבור הספר הוא פאולו, ברזילאי צעיר שיוצא למסע בחיפוש אחר משמעות עמוקה יותר לחייו. הוא נוסע ב"רכבת המוות" לבוליביה, משם הוא נודד לפרו ואחר כך חוצה בטרמפים את צ'ילה וארגנטינה. כשהוא מגיע לאמסטרדם, הוא מתיידד עם חבורת צעירים שמחפשים אחר האמת הפנימית שלהם ומדברים על שלום, אהבה חופשית והרחבת גבולות התודעה.

 

פאולו פוגש הולנדית צעירה בשם קרלה, והשניים מצטרפים לקבוצת מטיילים שחוצה את אירופה ב"אוטובוס הקסם" בדרכה למרכז אסיה ולקטמנדו. המסע הזה ישנה את חיי כל המשתתפים; ובשביל פאולו וקרלה זוהי תחילתו של סיפור אהבה בלתי נשכח שישפיע על שארית חייהם.

 

 

מתוך הספר

בספטמבר 1970 התחרו שני אתרים על הזכות להיחשב למרכז העולם: כיכר פיקדילי בלונדון וכיכר דאם באמסטרדם. אבל לא כולם ידעו זאת. רוב בני האדם, אם היו שואלים אותם, היו עונים, "הבית הלבן בארצות הברית והקרמלין בברית המועצות". האנשים האלה בדרך כלל קיבלו את המידע שלהם מהעיתונים, מהטלוויזיה ומהרדיו - אמצעי תקשורת שכבר אז אבד עליהם הכלח ושלעולם לא חזרו להיות רלוונטיים כפי שהיו כשהמציאו אותם.

בספטמבר 1970 כרטיסי טיסה היו יקרים להחריד, ולכן רק עשירים יכלו לנסוע בעולם. למעשה, זה לא היה לגמרי נכון לגבי המוני צעירים שאמצעי התקשורת המיושנים האלה ראו אלא את חזותם החיצונית: היה להם שיער ארוך, הם לבשו בגדים צבעוניים, הם לא התרחצו (זה היה שקר, אבל הצעירים האלה לא קראו עיתונים, ובני הדורות הוותיקים יותר האמינו לכל ידיעה שהציגה באור שלילי את מי שהיו בעיניהם "סכנה לחברה ולמהוגנוּת"). הם היו סכנה לדור שלם של נערים ונערות חרוצים שניסו להצליח בחיים, משום שהיו דוגמה נוראה להפקרות ול"אהבה חופשית", כפי שאהבו אויביהם לומר בבוז. האמת היא שלקבוצת הנערים והנערות הזאת, שרק הלכה וגדלה, היתה שיטה משלה להפיץ חדשות, שיטה שאף אחד - ממש אף אחד - לא הצליח לגלות.