תרגום ראשון לעברית של היהודי ממלטה, שכתב כריסטופר מארלו - המחזה האנטישמי ביותר בתולדות הדרמה העולמית, פארסה פרועה או אולי טרגדיה של היהודי בגולה, שהיחס המשפיל והדורסני שהיה מנת חלקו סוחף אותו, בעל-כורחו, למערבולת נקמה אכזרית ועקובה מדם?
כריסטופר מארלו, מאבות הדרמה האליזבתנית, חיבר את היהודי ממלטה כמה שנים לפני שבן-דורו ויליאם שייקספיר כתב בהשראתו את הסוחר מוונציה. מאפייני המחזה, שהרתיעו רבים במשך שנים מהעלאתו על הבמה, תורמים לרלוונטיות העכשווית של הטרגדיה: הבעיטה במוסכמות הדת, הסרקזם הבוטה, האכזריות חסרת הפשרות, ובעיקר - סוגיית האנטישמיות.
על פני השטח, עלילה המורכבת משורת רציחות שמבצע יהודי עשיר היא כתב פלסתר המשרת את שונאי היהודים. כשבוחנים לעומק את דמותו של בראבס ואת מניעיהם של יריביו הנוצרים והמוסלמים, מתקבלת תמונה מורכבת יותר. עיון במחקרים בני-זמננו, הסוברים שמארלו ביסס את דמות היהודי על דון יוסף נשיא, מגיבורי ההיסטוריה של עם ישראל, מוסיף ומסבך את התמונה: כיצד נעריך את מי שהיה מושא להערצה בחצר הסולטן הטורקי, אך בעיני הנוצרים בים התיכון נתפס כצר ואויב?
תרגם מאנגלית, והוסיף מבוא ואינספור הערות: דוני ענבר.
הייתי בכולכם זורע הרס / טורקים, נוצרים - כלבים כופרים ביחד. / אך ייסורי החום קשים מנשוא / האש בוערת בי עד אבדון. / גוף, מות; עוף, רוח; פה, קלל; ומוות.
