"החצוצרה של לואי" פורסם בשנת 1970, ונחשב לאחת היצירות הגדולות של הסופר האמריקני א"ב וייט, לצד "חוות הקסמים" ו"סטיוארט קטינא". הספר תורגם ב-1982 בשם "תרועת הברבור", ורואה אור כעת בתרגומה של הגר ינאי ועם איורים של מירה פרידמן מלבד איור העטיפה של בתיה קולטון (המאיירת את העטיפות של כל הסדרה) הספר יוצא בסדרת הרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה, פרויקט משותף של הוצאות מודן ואוקינוס.
לוּאִי הוּא בַּרְבּוּר צָעִיר שֶׁנּוֹלַד בַּאֲגַמֵּי הַבָּר הַפִּרְאִיִּים שֶׁל קָנָדָה. לְרֹעַ מַזָּלוֹ הוּא נוֹלַד לְלֹא קוֹל. בְּעֶזְרַת יְדִידוֹ, הַיֶּלֶד סֶם, הוּא הוֹלֵךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר וְלוֹמֵד לִקְרוֹא וְלִכְתּוֹב, אֲבָל עֲדַיִן נִצֶּבֶת בְּפָנָיו בְּעָיָה גְּדוֹלָה: כֵּיצַד לְחַזֵּר אַחַר סֶרִינָה, הַבַּרְבּוּרָה הַמַּקְסִימָה? לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל לוּאִי מַגִּיעַ אָבִיו, שֶׁבְּרֹאשׁוֹ צָץ רַעְיוֹן גְּאוֹנִי: אִם הַבַּרְבּוּר לֹא יָכוֹל לְדַבֵּר, אוּלַי הוּא יְנַגֵּן בַּחֲצוֹצְרָה… מִכָּאן וָהָלְאָה נִסְחָף לוּאִי לִמְעַרְבֹּלֶת שֶׁל הַרְפַּתְקָאוֹת מֻפְלָאוֹת, הַטּוֹמְנוֹת בְּחֻבָּן פִּרְסוּם, עֹשֶר וְהַצְלָחָה. אַךְ לְכָל הַצְלָחָה יֵשׁ מְחִיר, וְלוּאִי הוֹלֵךְ וּמְאַבֵּד אֶת זֶהוּתוֹ כְּבַרְבּוּר פִּרְאִי וְחָפְשִׁי…
בְּשׁוּבוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה דֶּרֶךְ הַבִּצָּה, סֶם תָּהָה הַאִם לְסַפֵּר לְאָבִיו מָה רָאָה.
"דָּבָר אֶחָד בָּרוּר לִי," אָמַר לְעַצְמוֹ. "מָחָר אֲנִי חוֹזֵר לָאֲגַם הַקָּטָן הַהוּא. וַאֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת לְבַד. אִם אֲסַפֵּר לְאַבָּא מָה רָאִיתִי הַיּוֹם, הוּא יִרְצֶה לָבוֹא אִתִּי. וַאֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁזֶּה רַעֲיוֹן כָּל כָּךְ טוֹב."
סֶם הָיָה בֶּן אַחַת־עֶשְׂרֵה. שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיָה בִּיבֶר. הוּא הָיָה חָזָק לְגִילוֹ, וְהָיוּ לוֹ שֵׂעָר שָׁחוֹר וְעֵינַיִם כֵּהוֹת כְּשֶׁל אִינְדְּיָאנִי. הוּא גַּם פָּסַע כְּמוֹ אִינְדְּיָאנִי, מַנִּיחַ רֶגֶל אַחַת בְּקַו יָשָׁר לִפְנֵי הָאַחֶרֶת כִּמְעַט לְלֹא רַחַשׁ. הַבִּצָּה שֶׁבָּהּ צָעַד הָיְתָה מָקוֹם פִּרְאִי, לְלֹא שְׁבִיל, טוֹבְעָנִית לְמִדְרַךְ כַּף הָרֶגֶל, מָה שֶׁהִקְשָׁה אֶת הַהֲלִיכָה. מִדֵּי אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ דַּקּוֹת סֶם שָׁלַף אֶת הַמַּצְפֵּן שֶׁלּוֹ מִכִּיסוֹ לְוַדֵּא שֶׁפָּנָיו מַעֲרָבָה. קָנָדָה הִיא מָקוֹם גָּדוֹל. רֻבָּהּ יְשִׁימוֹן. לָלֶכֶת לְאִבּוּד בַּיְּעָרוֹת וּבַבִּצּוֹת שֶׁל קָנָדָה הַמַּעֲרָבִית – זֶהוּ עִנְיָן חָמוּר מְאֹד.