החברה הגאונה

אלנה פרנטה

שם מקור: L'amica geniale

תיאור

"החברה הגאונה" הוא הספר הראשון בסדרת הרומאנים הנפוליטניים מאת אלנה פרנטה (שם בדוי) שמסעירה את הקוראים והמבקרים ברחבי העולם כולו, ובישראל בפרט. 

 

במרכז הספר העלילות המותנות זו בזו של לילה ואלנה, מגיל

שש עד למעלה משש-עשרה, נטועות בסגירות של שכונה נפוליטנית נידחת, כלא של נחשלות, גסות, איסורים ואלימות, שהשתיים ישאפו, לאורך כל חייהן, לחרוג ממנו ולהינתק מן

העבר החשוך שלו. שתיהן חיות בבועה, שכל מה שמתחולל 

בשנות ה-50 באיטליה ובעולם בקושי חודר אליה. 

 

ייחודו של הספר בעיצוב הקשר בין שתי ילדות-נערות בהיקף ובעומק רגשי חסרי תקדים. כל אחת מן השתיים פינתה מקום בתוכה לחברתה, והיא חווה את עצמה לעומת האחרת, שואלת 'מה אני לגביה', ומגבשת את זהותה – מתוך תחרות, קנאה והיקסמות – לנוכח מבטה המדומיין של החברה. 

 

 

מתוך הספר

"לאמו של רינו קראו רָפָאֶלָה צֶ'רוּלוֹ, אך כולם קראו לה תמיד לינה. אני לא, אף־פעם לא השתמשתי לא בשם הראשון ואף לא בשני. בשבילי, כבר יותר משישים שנה, היא לִילָה. אם הייתי קוראת לה לינה או רָפָאֶלָה, ככה, לפתע־פתאום, ודאי היתה חושבת שהחברוּת שלנו הסתיימה.

 

כבר לפחות שלושה עשורים היא אומרת לי שהיתה רוצה להיעלם מבלי להותיר עקבות, ורק אני מיטיבה לדעת מה פירוש הדבר. היא מעולם לא העלתה בדעתה בריחה כלשהי, החלפת זהות, או חלום לחיות חיים חדשים במקום אחר. ומעולם לא חשבה על התאבדות, הִבחילה אותה עצם המחשבה שרינו יצטרך להתעסק בגוף שלה וייאלץ לטרוח סביבו. כוונתה היתה תמיד אחרת: היא רצתה להתנדף, רצתה שכל תא מתאיה יתפזר; שלא יימצא כלום ממנה. ומפני שאני מיטיבה להכיר אותה, או לפחות אני מאמינה שאני מכירה אותה, אני בטוחה שהיא מצאה את הדרך לא להשאיר בעולם הזה, בשום מקום, אפילו שערה אחת שלה."