חודשים ספורים לאחר שאמה התאבדה, נדיה הצעירה נכנסת להריון לא רצוי. היא מחליטה לא לוותר על שאיפותיה ולטפל במצב שאליו נקלעה. אלא שבקהילה האפרו-אמריקאית הקטנה והדתית שאליה שייכת משפחתה, זה לא כל כך פשוט.
רומן ביכורים של בריט בנט, שכבש את רשימות רבי המכר בארצות הברית, על צעירה אמריקאית שחורה העוברת הפלה שמשבשת את חייה ואת חיי הסובבים אותה.
בפעם הראשונה ששמענו לא האמנו, כי אתם יודעים איך אנשים בכנסייה מרכלים לפעמים.
כמו בפעם ההיא שכולנו חשבנו שג'ון הראשון, השַׁמָּש הראשי, בוגד באשתו, כי בטי, המזכירה של הכומר, תפסה אותו אוכל בראנץ' עם אישה אחרת. ועוד אישה יפה ואופנתית, שנענעה את הירכיים כשהלכה אף על פי שלא הייתה אמורה לנענע שום דבר מול גבר שנשוי ארבעים שנה. אפשר אולי לסלוח לגבר שבגד באשתו פעם אחת, אבל לעגוב על אישה צעירה תוך אכילת קרואסונים בחמאה בבית־קפה על המדרכה? זה כבר עניין אחר לגמרי. אבל לפני שהספקנו להוכיח את ג'ון הראשון, הוא הופיע בכנסיית אַפֶּר רוּם ביום ראשון עם אשתו ועם הצעירה מנענעת הירכיים — בת אחיינית שהגיעה לביקור מפורט וורת' — ובזה זה נגמר. כששמענו בפעם הראשונה, חשבנו שאולי זה סוד מהסוג הזה, אם כי חייבים להודות, הסוד הזה נראה שונה. היה לו גם טעם אחר. לכל הסודות הטובים יש טעם לפני שאתה מגלה אותם, ואילו הקדשנו רגע כדי לגלגל את הסוד בתוך הפה, אולי היינו מבחינות בחמיצותו של סוד בוסרי שנקטף מוקדם מדי, נגנב והועבר בינינו בטרם עונתו. אבל לא עשינו זאת. חלקנו בינינו את הסוד החמוץ הזה, סוד שהתחיל באביב שבו נדיה טרנר נכנסה להיריון מהבן של הכומר והלכה למרפאת ההפלות במרכז העיר כדי לטפל בזה.