כיצד ייתכן שעם שלם ילך כעדר אחרי מנהיג שלוח רסן ותאב כוח? כיצד ייתכן שאומה שלמה, בעלת עבר עשיר ותרבות מפוארת, תידרדר לעוני מחפיר ולאובדן כבוד האדם וחירותו?
תשובה ספרותית לשאלות אלה, הרלוונטיות היום כפי שהיו בעבר, אפשר למצוא בהאורות כבים - ספר הסיפורים החשוב של אריקה מאן, בתו של הסופר תומאס מאן, אשר גדלה בגרמניה בין שתי מלחמות העולם, גלתה ממנה, הפיצה בעולם מידע על המשטר הנאצי וניסתה לעורר אנשים לפעולה בזמן אמת.
הספר מתעד את קורותיה של עיר אלמונית קטנה בדרום גרמניה, מאז עליית הנאצים לשלטון ועד פרוץ המלחמה. את הסיפורים בקובץ מאכלסים גיבורים המתמודדים כל אחד בדרכו עם השינויים הנוחתים על אורחות חייהם: זוג צעיר מחליט להתאבד לאחר שרופא נאצי מעליל על האישה שהרתה והפילה את עוברה; מרצה למשפט פלילי חושף בפני סטודנטים את פרצופו האמיתי של השלטון תוך סיכון חייו; סוחר נאלץ להצהיר על הכנסות גבוהות מהמציאות כדי לעמוד בדרישות המס של הרייך; ועוד ועוד. אריקה מאן אינה שופטת, אלא מציגה את הדברים כפי שהם, מתוך ציפייה שהקוראים ישלימו את הביקורת בעצמם.
האורות כבים ראה אור בארצות הברית ב-1940 בשפה האנגלית. כתב היד המקורי בגרמנית אבד, והנוסח האמריקאי היה למקור הרשמי של הספר וממנו הוא אף תורגם לגרמנית בשנת 2005. התרגום לעברית רואה אור בהוצאת הספרים העצמאית החדשה אפרסמון, שהקימו יואב רייס ויוֹרי מירון, ועתידה להתמקד בספרים מהמחצית הראשונה של המאה העשרים ובאוריינטציה קווירית.
"הנה, בבקשה!" היא קראה. "בדמוקרטיות אין שום משמעת. רק לפני כמה ימים, שר התעמולה שלנו אמר שהדמוקרטיות מזכירות לו חבורה של נודניקיות זקנות. אבל אני חייבת להוסיף שהן רקובות ומושחתות עד העצם. למה שקצת תרגול לקראת הפצצות יזיק לגיסתי? ונניח שזה כן יזיק לה, ושהיא תמות מדלקת ריאות, איך המוות הזה יזיק לעם הגרמני? המוות הזה לא יהיה שונה ממוות של כל חייל, והקרובים שתשאיר אחריה יוכלו לזכור אותה בגאווה".
***
במטה הגסטפו הונח לפני הבחור מסמך והורו לו לחתום. וזו היתה לשונו: "אני מודה בזאת כי בהכרה ובכוונה עברתי על החוק והאכלתי את העופות שלי בשעורה. אני מודה גם שבהכרה ובכוונה פעלתי נגד כלל האומה ובניגוד לתוכנית השיקום של הנאציונל־סוציאליזם".
