הספר השני בפרויקט התרגום לעברית של יצירתו הגדולה של מרסל פרוסט, בעקבות הזמן האבוד - הרומן החשוב ביותר של הספרות הצרפתית במאה העשרים ומפסגות הפרוזה המודרנית.
תרגום מופת של הלית ישורון, המעביר את המשפט הפרוסטיאני הייחודי לעברית בת זמננו.
בספר זה מופיעים, לראשונה בעברית, אהבה אחת של סוואן ושמות מקומות: השם, בהם אנו פוגשים את אודט - הלוא היא הגבירה בוורוד מקומברה - ואת ז'ילברט, בתם של סוואן ואודט, בסיפור המקביל לסיפורו של סוואן, בהמשך המסע של אלפי עמודים אל זמנה של החוויה הנפשית, מסע לאורך מפעל חייו של פרוסט, שהוא יצירה בודדת השקולה כנגד כל כתביו של סופר אחר.
כדי להימנות עם "הגרעין הקטן", עם "החוג הקטן", עם "הכת הקטנה" של הזוג ורדורן, הספיק תנאי אחד, אלא שהיה הכרחי: לדבוק בשתיקה ב"אני מאמין" שאחד מעיקריו היה, כי אותו פסנתרן צעיר - בן חסותה של הגברת ורדורן באותה שנה, שעליו נהגה לומר: לא ייאמן שמישהו יוכל לנגן כך את ואגנר! - "קובר" גם את פלאנטה וגם את רובינשטיין, וכי הדוקטור קוטאר הוא דיאגנוסטיקן טוב מפוטן.