הספר הראשון בסדרת צ'רלי ולולה שיצא בהוצאת אנונימה מלווה ילדות וילדים בצעדיהם הראשונים בבית הספר ומתמודד בחן עם הפחדים לקראת השינוי. אני בהחלט קטנה מדי לבית-ספר הפך מיד עם צאתו לרב מכר של הסופרת והמאיירת לורן צ'יילד, אשר פרצה בסערה אל עולם ספרות הילדים רק ב-1999. לפני כן היתה עוזרתו של האמן דמיאן הרסט ועיצבה אהילים אקזוטיים, והד לכך אפשר למצוא בעיצוב הספר ובאיוריו.
כותבת נורית יובל בספריית הזאטוטים:
הספר כתוב כדיאלוג בין אח ואחות ומתאים לשמש ספר "מוכנות" לכיתה א', וגם ספר קריאה מהנה לילד שכבר נקלט היטב בכיתה זו ויכול להביט מלמעלה על החוויה ולקרוא בעצמו. ייחודו של הספר הוא בעיצוב הוויזואלי - הטקסט אינו עומד בגושים מול איור מפרש - אלא חלק אינטגראלי שלו, שווה לצורות ולצבעים ופועל באותה שפה ויזואלית. השורות עולות ויורדות ומתפתלות ומסתלסלות על הדף, מדלגות בין הציורים ובתוכם, וסוגי האותיות מתחלפים בסגנונם ובמידותיהם. הקוראים הצעירים ישמחו לעקוב, באצבע ובאומר, אחרי המשפטים המתרוצצים.
אבירמה גולן, שתרגמה את פו הדוב, פיטר פן ואחדים מספרי ד"ר סוס, התאהבה באנגלית הילדותית המקורית ומלאת החיים של צ'רלי ולולה, ומצאה להם עברית שמתאימה להם בדיוק: מתגלגלת, טבעית ומצחיקה.
השפה הוויזואלית של הספרים: האיורים, הטיפוגרפיה המטופלת לעילא, הצבעוניות והדמויות מלאות החן וההומור של צ'רלי ולולה, הופכת את סדרת הספרים הזאת - בהוצאת אנונימה - לסיפורים שהילדים יאהבו להזדהות איתם, ושההורים ישמחו להשתמש בהם ככלי משעשע, קל ונעים, להתמודדות עם בעיות היום-יום, הקיימות בכל בית.
