אישה נחה

מעין גולדמן

תיאור

עורכת טלוויזיה מבוקשת, אחת שיודעת להניח את האצבע על הדבר החם הבא, מוצאת את עצמה מובטלת בתקופה של תנודות חברתיות ואי־יציבות כלכלית. היא מחפשת אחר תפקידים אחרים שהיא יכולה למלא בהם את חייה שהתרוקנו ביום אחד, ובוחנת את מערכות היחסים שהיא מנהלת עם הסובבים אותה. אגב כך היא מגלה שמאחורי תדמית המצליחנית נחה אישה חשופה, גוף ללא אפידרמיס, הנאחזת בשפה, בדיבור פנימי בלתי־פוסק, כבבגד מגן.  

 

ספר הביכורים של מעין גולדמן הוא מסע תודעתי מעורר הזדהות, רישום פנימי מענג, שבמהלכו מנסה המספרת לברר ממה עשויה המציאות הסובבת אותה, ומגלה שהמציאות היא תמיד הפרשנות שלה. אישה נחה כמו נכתב תחת זכוכית מגדלת, כתיבת תחרה בעבודת יד - כתיבה המבקשת להצמיח למספרת עור חדש.

 

אישה נחה פותח צוהר לחייה של אישה צעירה, בעיר הגדולה, המתמודדת עם הרצון להצליח מול הקושי לשרוד בעולם דיגיטלי מנוכר.

מתוך הספר
את טובעת בריח. בלי קושי.
ריח לח, פרוותי, עולה מפתחי חלוק הבית שלך, חלוק אפור מבד פליז. ריח שנשפך בהיפוך — נוזל במעלה הבטן, הצוואר, ממלא את הנחיריים. סותם אותם. בכל זאת, שיירים ממנו נושרים על ריפוד הספה הוורדרד.
זיכרון עולה וצף, ריח של גור כנראה. טרי וטחוב. מעטפת של מתיקות עם גרעין פנימי רקוב. גור ארנבים, אולי? חמוד ומסריח. איזו פינת חי נשכחת. איזו חצר שהזניחו מאוד. החצר מקיפה בית, הבית מקיף מטבח שאיש מעולם לא בישל בו, המטבח מקיף ארונית חשוכה מתחת לכיור, בתוכה כלוא ריח. סמרטוטים רטובים. טיפות נוזל צמיגי בבקבוק פלסטיק עכור. כל דבר שנשכח בשקית סופר סגורה אבל המשיך לגדול מתוך עצמו. כלומר, להרבות תאים. לא מדובר בצמיחה חדשה. לא עם שורש.
יופי, כמוךְ. רק שאת בדירה יפה בצפון העיר.