"אחותי" הוא ספרו החמישי של הסופר משה סקאל ("יולנדה", "הצורף")
אחותי הוא רומן על משפחה שעוברת מהצד הצפוני של תל אביב לצד הדרומי שלה, וקובעת את ביתה בשכונת קריית שלום.
במרכזו של הסיפור עומדים בני הדור השני: האחות הגדולה, המחליפה בני זוג כמו גרביים; האח האמצעי, הכרוך אחר אחותו וקשה להחליט מתי היא נגמרת והוא מתחיל; והאח הצעיר, דמות מוזרה וחידתית.
סיפורי האחים כרוכים זה בזה כפקעת, שמשה סקאל טווה ביד קלה ובטוחה, ומשלב בה אנקדוטות מושכות לב מעברם של האב והאם במצרים.
כמו ברומנים הקודמים שלו, סקאל עושה אהבה עם העברית, כשהוא עוסק בנושאים של הגירה, מקומיות, נשיות ומיניות.
"אחותי מבוגרת ממני בשלוש שנים. היא נמוכה ממני ברבע ראש, איבריה עגולים משלי, שערה ארוך, חום, עור פניה לא לגמרי חלק. את נטיותיה האמנותיות היא מסתירה מאחורי גדרות שתי וערב של טבלאות אקסל. כשהיא נוסעת למשרד היא מקשיבה במכונית לשמונים־ושמונה־אף־אם. בימי רביעי היא הולכת להרצאה בספרייה בנווה עופר. פעם בשנתיים היא ונאדיה נוסעות לחו"ל עם ההורים שלנו ואיתי."