שטפן צוויג

תיאור

שטפן צווייג (בגרמנית: Stefan Zweig;‏ 28 בנובמבר 1881 – 22 בפברואר 1942) היה סופר יהודי-אוסטרי.

 

 

צווייג נולד בווינה ליצרן הטקסטיל היהודי האמיד מוריץ צווייג ולאידה לבית ברטאואר, בתו של בעל בנקים יהודי-אוסטרי, שחיה שנים רבות עם משפחתה באיטליה. המשפחה הייתה רחוקה מהדת, וצווייג תיאר את עצמו מאוחר יותר כ"יהודי בדרך מקרה". ב-1899, עם סיום לימודיו בגימנסיה, למד בווינה פילולוגיה של שפות לטיניות. כותרת עבודת הדוקטורט שפרסם בשנת 1904 הייתה "מקורותיה של צרפת בת ימינו".

 

 

כבן שני היה פטור מלהיכנס לעולם העסקים, ולכן היה חופשי להקדיש עצמו לכתיבה. כבר במהלך לימודיו פרסם שירים, ובהם השפעות של הוגו פון הופמנסתאל ושל ריינר מריה רילקה. ב-1904 הופיעו הנובלות הראשונות פרי עטו, ובסוגה ספרותית זו בא לו עיקר פרסומו. הוא פיתח סגנון כתיבה ייחודי, ששילב פרשנות פסיכולוגית מזהירה עם יכולת סיפור כובשת ומסוגננת. בנוסף לפרסומיו שלו, הוא עבד כעיתונאי וגם תרגם מעבודותיהם של פול ורלן, שארל בודלר ובמיוחד משל אמיל ורהארן.

 

 

צווייג טיפח אורח חיים בורגני אמיד, והרבה בנסיעות. בשנת 1910 ביקר בהודו, ובשנת 1912 באמריקה. עם שובו לגרמניה הצטרף כחבר מערכת להוצאת אינזל, בה הוציא מאז את ספריו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא. תחילה שירת כספרן, ולאחר מכן הוצב בשירות העיתונאות הצבאית. החשיפה שלו למלחמה ולתוצאותיה וחברותו על הפציפיסט הצרפתי רומן רולן, השפיעה על תפיסת עולמו שוחרת השלום וההומניסטית. בשנת 1917, לאחר ששוחרר מהשירות הצבאי, הוא עקר לציריך שבשווייץ הנייטרלית, ושם שימש ככתב מטעם העיתון הווינאי הבולט "נוֹיֶה פְרַיֶיה פְּרֶסֶה". 

 

 

עם תום המלחמה שב צווייג לאוסטריה והתגורר בזלצבורג. ב-1919 נישא לפרדריקה פון וינטרניץ. בתור אינטלקטואל בולט יצא חוצץ נגד הלאומנות ותמך באחדותה הרוחנית של אירופה. בתקופה זו הרבה לכתוב סיפורים, ביוגרפיות היסטוריות, דרמות ונובלות. שנים אלו היו פוריות ומוצלחות מאוד עבור צווייג, שזכה להצלחה ולפופולריות גדולה בכל אירופה. בשנת 1928 נסע לברית המועצות, שם פורסמו ספריו ברוסית בעידודו של מקסים גורקי.

 


בשנת 1933 החלו הנאצים לשרוף את ספריו, אך קהל הקוראים הנאמן שלו עדיין עקב בהתלהבות אחר כתיבתו. רק כשהוכנסו יצירותיו אל הרשימה האסורה, החל קהל קוראיו להצטמצם באופן חד. כאשר עלו הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933, פנה צווייג בהדרגה ללונדון. ספריו לא יכלו להתפרסם עוד בהוצאת אינזל הנודעת בפרנקפורט, ולכן יצאו לאור בווינה. קשריו עם גרמניה לא פסקו באופן מוחלט, ובשנת 1935 חיבר צווייג את הליברית לאופרה "האישה השתקנית" מאת ריכרד שטראוס. בכל פעם שצווייג הוציא ספר חדש, הוא שלח העתק לזיגמונד פרויד. פרויד קרא מיד והגיב במכתב בפירוט, תוך שהוא נכנס לדקויות הדמויות ועושה להן מעין פסיכואנליזה. בשנת 1935 צוויג נסע גם לדרום אמריקה. בשנת 1936 אסרו הנאצים על פרסום ספריו של צווייג בגרמניה. נישואיו הראשונים הסתיימו בגירושין. עם הצטרפות אוסטריה לרייך הגרמני ב-1938, עקר צווייג באופן סופי לבריטניה. בבריטניה נישא בפעם השנייה, לשרלוט אלטמן. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה קיבל אזרחות בריטית. הוא עזב את לונדון ועבר לברזיל, שממנה הוקסם בביקורו ב-1935, בדרך שהה גם בניו יורק, בארגנטינה ובפרגוואי.

 


בפברואר 1942 צוויג התאבד עם רעייתו, בעיירת הנופש פטרופוליס. הם נטלו תרופות במינון גבוה, "מתוך רצון חופשי ובהכרה צלולה" ובשל דאבון־לבו על חורבנה של "מולדתו הרוחנית אירופה". לאחר מותו, יצאה לאור האוטוביוגרפיה "העולם של אתמול". את העותק היחיד של כתב היד שלח צווייג להוצאה לאור יום לפני מותו.

 

ציווג השפיע ביצירתו על כותבים ויוצרים רבים. דוגמא אחת היא הסרט "מלון גרנד בודפשט" משנת 2013 שביים ווס אנדרסון את, על פי כמה מסיפוריו של צווייג.

 

 

צילום: Imagno / Getty Images

 

ספרות | שטפן צוויג

ספרים מאת שטפן צוויג