פבלו נרודה (12 ביולי 1904 – 23 בספטמבר 1973) – שם העט של ריקרדו אליעזר נפתלי רייס בסואלטו, משורר צ'יליאני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1971
נרודה היה פעיל פוליטי, הצטרף למפלגה הקומוניסטית ונבחר לסנטור. הוא הוצע למשרת נשיא צ'ילה, אך הסיר מועמדותו ותמך בסלבדור איינדה. נרודה היה שגריר צ'ילה בארצות שונות בשנים 1927 - 1943. בהיותו שגריר בברצלונה התוודע למשורר פדריקו גרסיה לורקה. בעת מלחמת האזרחים בספרד (1936), ובעיקר לאחר הירצחו של לורקה, החל נרודה לפעול נגד הפשיזם ולכתוב שירי מחאה פוליטיים. בשנת 1943 בטקס פומבי מתוקשר בתיאטרון קאופוליקן התקבל יחד עם חברו פרופסור אלחנדרו ליפשוץ פרידמן כחבר במפלגה הקומוניסטית הצ'יליאנית. ב-1948 יצא הנשיא הצ'יליאני גבריאל וידלה נגד האיגודים המקצועיים והמפלגה הקומוניסטית. חירותו וחייו של נרודה הועמדו בסכנה והוא נאלץ להסתתר ואף לגלות מארצו.
את שם העט בחר המשורר כמחוות כבוד למשורר הצ'כי יאן נרודה, בין השאר כדי להסתיר את שירתו מאביו, אשר שאף כי בנו יבחר במקצוע מעשי יותר לחייו. בשלב מאוחר יותר בחייו אימץ נרודה את שם העט שבחר אף כשמו הרשמי.
נרודה נפטר מסרטן הערמונית בשנת 1973. טרם מותו הספיק לחזות בהפיכה הצבאית שידעה ארצו, ובהשתלטותו של הגנרל פינושה (1973) על הממשל בצ'ילה.
ב-8 באפריל 2013 החליטו הרשויות בצ'ילה להוציא את גופתו של נרודה מהקבר כדי לפתור תעלומה בת 40 שנה ולקבוע אם הוא מת מסרטן הערמונית או שמא נרצח בימים שלאחר ההפיכה הצבאית במדינה.
