עדי קיסר (נולדה ב-1980) היא משוררת ומייסדת ערבי השירה של "ערס פואטיקה". קיסר נולדה וגדלה בשכונת גילה שבירושלים, בת שלישית מבין ארבעה ילדים במשפחה ממוצא תימני.
מגיל צעיר, חוותה קיסר עלבונות על רקע צבע עורה והבינה לדבריה כי היא שייכת לקבוצה ממעמד חברתי נמוך. במהלך שירותה הצבאי כמדריכת חי"ר, החלה לפתח תודעת זהות מזרחית. לאחר שירותה הצבאי, טיילה בדרום אמריקה ולאחר מכן התגוררה מספר חודשים בניו יורק. בשובה לישראל, עבדה ככתבת תרבות במקומון הירושלמי 'ידיעות ירושלים'. בשנת 2009 עברה להתגורר בתל אביב והחלה לכתוב בעכבר העיר.
לאורך חייה, עסקה קיסר בכתיבה עיתונאית ובכתיבת תסריטים אולם לא בכתיבת שירה. לתחום השירה הגיעה בגיל 32 לאחר שנתקלה במקרה בשירים על גזרי עיתון. עד לאותה עת, שירה נתפסה בעיניה כאליטיסטית ומנוכרת. בשנת 2012, לאחר שקיסר התוודעה ליצירותיהם של המשוררים סמי שלום שטרית, יונה וולך, יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ', מירי בן שמחון, ויקי שירן וארז ביטון - איתן, לדבריה, הצליחה לראשונה להזדהות - החלה לכתוב שירה בעצמה. קיסר יוצאת נגד התפיסה לפיה שירה היא נחלתה של אליטה מובחרת אלא טוענת כי השירה שייכת לכולם. לדבריה, שירה צריכה להיות נוכחת בבתים וברחובות ולא להיות מרוחקת על מדפים בספריות, אחרת אין בה טעם. משנת 2017, החל משרד החינוך לכלול את שיריה בתוכנית לימודי החובה בשיעורי ספרות בבתי הספר העל יסודיים ממלכתיים, ושיריה נלמדים גם בתוכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן-גוריון.
קיסר, שתפסה את ערבי השירה הישראלים כמתנשאים וזרים, החליטה בינואר 2013 לייסד ערב שירה לו קראה 'ערס פואטיקה' (משחק מילים עם המושג 'ארס פואטיקה') כדי לכונן מקום בו תרגיש בנוח לשתף את יצירותיה. כוונתה הראשונית הייתה להפיק ערב שירה חד פעמי, אולם לאור התעניינות ופופולאריות גוברת, החלה להפיק ערב זה אחת לחודש.
קיסר הוציאה לאור ארבעה ספרי שירה: שחור על גבי שחור (גרילה תרבות, ספטמבר 2014), מוזיקה גבוהה (ערס פואטיקה, יוני 2016), דברי הימים (ערס פואטיקה, 2018), כחול (ערס פואטיקה, 2022).
