למן 1950 התגורר הרברט בוורשה. הוא התפרנס מעבודות משרדיות וארעיות שונות בתחום המנהל התרבותי והכלכלי. שיריו המעטים ומאמריו עד 1956 פורסמו במסגרות הוצאה קתוליות. הוא כתב בעקר ל"מגרה" וסרב להשתלב באורח כלשהו באסתטיקה הרשמית של "הריאליזם הסוציאליסטי". לפי עדות חבריו חש הרברט באותם ימים כמי "שהפסיד במשחק הפוקר של ההיסטוריה".
הופעתו של הרברט כמשורר נתאפשרה הודות ל"הפשרה" הפוליטית ולהתרופפות הצנזורה האידיאולוגית אחרי מות סטלין. אסופות שיריו הראשונות "מיתר האור" (1956) ו"הרמס, כלב וכוכב" (1957) יחד עם קבצי ביכורים אחרים של בני דורו הפיחו רוח חדשה בשירה הפולנית.
בשנת 1958 יצא הרברט למסע, ראשון מני רבים, במערב אירופה. הוא הרבה לשהות למן 1965 מחוץ לפולין, בעיקר במערב אירופה וכן בארה"ב שם שימש כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס (1970-1971). פירוֹת מסעותיו הם קבצי המסות על האמנות הפלסטית של יוון, איטליה, צרפת והולנד: "ברברי בגן", 1962 ובעברית ב־2004; "טבע דומם עם רסן", 1991 ובעברית ב־2008; "מבוך מעל הים", 2000, אחרי מות המשורר.
ב־1968 הופיע מבחר משירי הרברט באנגלית, בתרגומם של צ'סלב מילוש ופיטר דייל־סקוט ובלווי הקדמה של א. אלוַרֶז. באותה שנה התפטר המשורר ממערכת ירחון השירה הפולני "פוֹאֶזְיָה" במחאה על מסע השיסוי של השלטון, אחרי מלחמת ששת הימים, כנגד יהודים נושאי משרות בממשל, בחיי התרבות ובמוסדות להשכלה גבוהה. הם הואשמו בשיתוף פעולה עם "הציונות" ורבים מהם נאלצו לעזוב את פולין, אחרי שפוטרו ממשרותיהם.
אחרי שש שנות מגורים בברלין בשנת 1981 חזר הרברט לפולין, תמך בתנועת "סולידריות" והשתתף בבטאונה. ספרו "דו"ח מעיר נצורה" (1981) נאסר לפרסום, נדפס במחתרת ושירים מתוכו הוקראו באספות התנועה בימי המשטר הצבאי בפולין. במאי 1991 זכה הרברט ב"פרס ירושלים" ושהה בארץ כשלושה שבועות. ב־1992, אחרי שש שנות מגורים בפריס ואחרי הפלת השלטון הקומוניסטי, חזר הרברט לפולין. הוא נטל חלק בחיים הפוליטיים ויצא באורח שעורר פולמוס כנגד הגישה הסלחנית כלפי ההנהגה של המשטר הקודם. הרברט נפטר ב־28 ליולי, 1998 בוורשה ושם נטמן.
