ג'יימס בולדווין

תיאור

ג'יימס בולדווין (James Arthur Baldwin, אוגוסט 1924-דצמבר 1987) היה סופר, מסאי, משורר, מחזאי ופעיל זכויות אפרו-אמריקאי.

 

כמה עובדות ש(אולי) לא ידעתם על ג'יימס בולדווין:

 

בולדווין נולד בהארלם בשנת 1924. אמו עזבה את אביו הביולוגי משום שהיה מכור לסמים. היא נישאה בשנית למטיף בפסטיסטי והביאה איתו לעולם עוד שמונה ילדים.

 

אביו של בולדווין גילה יחס נוקשה במיוחד לג'יימס הצעיר, שנהג למצוא מפלט בספרייה. המשפחה היתה ענייה, ובולדווין הצעיר, הבכור באחים, טיפל באחיו ובאחיות ועבד לאחר יום הלימודים בעבודות מזדמנות כדי לסייע בפרנסת המשפחה.

 

בולדווין החל לכתוב בגיל צעיר. כשהיה בן עשר וחצי כתב מחזה, שבוים על ידי מורה לבנה בבית ספרו.

 

כשהיה בתיכון הכיר בולדווין צייר אפרו-אמריקאי שלקח אותו תחת חסותו וטיפח בו את האמונה כי יוכל להיות אמן למרות צבע עורו. מאותה תקופה החל לכתוב סיפורים קצרים, מסות וביקורות ספרים.

 

באותה העת, הוא התיידד עם אמנים ושחקנים, בהם סידני פואטיה, איליה קזאן ומרלון ברנדו, איתו אף חלק דירה לתקופה מסוימת. השניים נשארו ביחסי ידידות במשך עשרים שנה.   

 

מגיל צעיר חווה בולדווין על בשרו אפליה גזעית. כשהיה בן 24 נכנס למסעדה בניו ג'רזי, כשהוא יודע שיסרבו לארח אותו. כשהמלצרית הסבירה שבמקום לא נותנים שירות לשחורים, הוא זרק לעברה כוס מים שהתנפצה על המראה שמאחורי הבר.

 

בגיל 24 היגר לפריז, הרחק מהחקיקה הגזענית. "עזבתי את המדינה הזאת מסיבה אחת בלבד", אמר כעבור שנים בתוכנית האירוח של דיק קאווט, "לא היה אכפת לי לאן אני הולך. יכולתי ללכת להונג קונג, יכולתי ללכת לטימבוקטו. הגעתי בסוף לרחובות פריז עם 40 דולר בכיס, מתוך מחשבה ששום דבר גרוע יותר לא יכול לקרות לי שם ממה שכבר קרה לי פה".

 

בפריז התיידד בולדווין עם ז'אן-פול סארטר, ג'וזפין בייקר, ז'אן ז'נה, ריצ'רד רייט, מיילס דיוויס, וכתב שלושה מספריו: Go Tell It on the Mountain, Notes of a Native Son וחדרו של ג'ובאני.

 

במהלך שנות העשרה שלו, בולדווין התחיל להבין שהוא הומו. ההגירה לפריז היתה גם ניסיון להשלים עם האמביוולנטיות המינית שלו. ואכן, בפריז הוא חי באופן חופשי כהומו. הוא התאהב באמן שווייצרי צעיר, לוסיין הפרסברגר, והקדיש לו את ספרו החדר של ג'ובאני. הם נפרדו לאחר כמה שנים, הפרסברגר התחתן עם אשה, אך הקשר ביניהם נשמר והוא ישב לצד מיטתו של בולדווין ברגעי חייו האחרונים, שלושים שנה לאחר מכן.

 

המו"ל של בולדווין, שפרסם את ספרו הראשון הסמי־ אוטוביוגרפי בַּשרוּ זאת בהר, סירב לפרסם את החדר של ג'ובאני בטענה כי ספר העוסק בהומואים לבנים ירתיע את קהל קוראיו ויהרוס לו את הקריירה. הספר ראה אור בבריטניה ורק מאוחר יותר על ידי הוצאה אמריקאית אחרת.

 

ב-1957 בולדווין חזר לארצות הברית והצטרף לתנועה לזכויות האזרח. הוא ליווה את מרטין לותר קינג במסעותיו במדינות הדרום הגזעניות וכתב על חוויותיו שם בסדרת מאמרים שהתפרסמו בהרפר'ס מגזין, תחת הכותרת The Hard Kind of Courage. בהמשך כתב בנושאים אלה גם בניו יורקר ובניו יורק טיימס.

 

ב-1962 ראה אור הספר ארץ אחרת, הנחשב על ידי רבים לרומן הבשל ביותר של בולדווין. זהו רומן על תשוקות - מיניות, גזעיות, פוליטיות, אמנותיות - שבמרכזו גברים ונשים, שחורים ולבנים, שמסכות הגזע והמגדר מופשטות מהם בידי אהבה ושנאה בשיאן ובשפלותן.

 

ב־1963 פירסם בולדווין אסופה של טקסטים פוליטיים שהיתה לאבן דרך בשיח זכויות האזרח בארצות הברית. ב-17 במאי אותה שנה הופיע דיוקנו על שער המגזין טיים כסמל וכדובר של התנועה לזכויות האזרח ולשוויון זכויות לשחורים בארצות הברית.

 

לאחר רצח מרטין לותר קינג הגיע בולדווין להכרה שככל הנראה אין מנוס ממאבק אלים כשלב הכרחי בדרך הארוכה להשגת זכויות אדם ואזרח וצדק חברתי לאדם השחור.

 

מ–1965 ועד מותו חי בולדווין בעיקר בצרפת, וב-1986 העניקה לו ממשלת צרפת את עיטור אביר לגיון הכבוד, הנכבד בעיטוריה של הרפובליקה הצרפתית.

 

בולדווין נפטר בביתו בצרפת ב-1 בדצמבר 1987 מסרטן הקיבה. הוא היה בעיצומה של כתיבת ביוגרפיה על מרטין לותר קינג.

 

צילום שער המגזין טיים למעלה משמאל: Boris Chaliapin

להטבק | ספרות אפרו-אמריקאית | גיי | שחור

ספרים מאת ג'יימס בולדווין