אדגר אלן פו

תיאור

אדגר אלן פו (Edgar Allan Poe, ינואר 1809-אוקטובר 1849) היה משורר וסופר אמריקאי. נחשב לאבי סיפור האימה, ספרות המתח והרומן הבלשי.

 

פו נולד בבוסטון, בנם של דיוויד פו, שחקן ועורך דין אמריקאי, ושל אליזבת פו, שחקנית אנגליה. הוא נקרא על שם מנהל קבוצת תיאטרון שהוריו היו חלק ממנה. הוא היה ילד סנדוויץ' בין אחיו הגדול הנרי לאחותו הקטנה רוזלי. אביו, בן למשפחה מכובדת מן הדרום אך שיכור מועד שהתפרנס כשחקן נודד, נטש את המשפחה כשאדגר היה בן שנה. אמו, שנאלצה לגדל את שלושת הילדים לבדה, חלתה בשחפת מיד לאחר מכן ומתה בשנת 1811, כשאדגר היה בן שנתיים (גם אביו מת מאוחר יותר בשנה זו). מות אמו, הראשון מחוויות אובדן רבות שיחווה בחייו, השפיע באופן ניכר על יצירותיו.

פו אומץ על ידי משפחת אלן. גברת פרנסיס אלן, אשתו של סוחר טבק אמיד מריצ'מונד, וירג'יניה, היתה מכרה של אליזבת ונהגה לבקרה על ערש דווי. לאחר מותה שכנעה את בעלה ג’ון, למורת רוחו, לאמץ את אדגר היתום לביתם. הם אימצו אותו באופן לא רשמי והטבילו אותו תחת השם אדגר אלן פו. ג'ון אלן מעולם לא רצה בזאת ויחסיו עם בנו המאומץ היו קרירים ומרוחקים. בשנת 1815 לקח ג'ון אלן את משפחתו לאנגליה בתקווה להקים שם סניף חדש לחברה שלו. הוא שלח את בנו המאומץ בן השש לבית ספר בעל משמעת קפדנית שנמצא בסקוטלנד, אך לאחר מחאות נמרצות מצידה של פרנסיס הוחזר פו ללונדון בכדי לגור עם משפחתו וללמוד בבית ספר מקומי בסטוק ניוינגטון. השנים בבריטניה חידדו את שליטתו של פו בשפה האנגלית והדבר ניכר מאוחר יותר ביצירתו. כעבור חמש שנים, חזרה המשפחה לריצ'מונד, וירג'יניה. אדגר, שהפך זה מכבר לנער משכיל וחכם, החל לכתוב את שיריו הראשונים, בעיקר שירי אהבה.

יצירתו הראשונה, קובץ השירים טמרליין ושירים אחרים, פורסמה בשנת 1835, אך זכתה לתשומת לב מועטה ביותר. פו, שהסתכסך עם אביו המאמץ, הסתבך עם נושים והפך אלכוהוליסט, נאלץ מתוך עוני ודלות להתגייס לצבא כשהוא משנה את שמו לאדגר א. פרי. בהיותו צוער בפנימייה צבאית, נאלץ פו להבעיר את ספריו כדי להתחמם. 

בשנת 1836 פו התחתן עם בת דודתו וירג'יניה, שהיתה בת 14. בשנת 1847, בגיל 25, גם היא מתה משחפת. נוסף לאמו ואשתו, מתו מהמחלה אחיו, אמו המאמצת ועוד שתי נשים שהיה מאוהב בהן. ברבים מסיפוריו, הדמויות הנשיות נתקפות במחלות מסתוריות. לאלכוהול היה חלק ניכר בחייו, למרות כמה נסיונות גמילה. הוא נהג להשתמש מדי פעם גם באופיום ויצירות רבות שלו הושפעו מהשימוש בסם ובשילובו עם אלכוהול.

יצירתו של פו עסקה בעיקר בסיפורי אימה וגותיקה. הסבל והבדידות בחייו באו לידי ביטוי ביצירה אחוזת ביעותים ודמוית חלום בלהות. סיפוריו מלאי הזיות וחודרים לעולמם של טרופי הדעת, מביעים את פחדם וכאבם ומתארים סיוט מתמשך שלא נגמר. תחת השפעת האופיום היה נובר בתת הכרתו ושולף מתוכה חרדות עמוקות אודות השתוללות מגפות, עינויים במערות קבורה וכאב חסר גבולות בעולם הזה.

פו גם נחשב למייסד ז’אנר הבלש בספרות, בעקבות ספרו הרציחות ברחוב מורג שראה אור בשנת 1841. באמצעות גיבורו, הבלש הפאריזאי אוגוסט דופיין, הוא מתאר בסדרה של סיפורים תעלומות שנפתרות בעזרת איסוף ראיות והגיון מפוכח, כחצי מאה לפני שרלוק הולמס של קונן דויל. באופן מפתיע, פו הצליח באירופה עוד לפני ההכרה האמריקאית בו. המשורר שארל בודלר התאהב ביצירתו ותרגם מסיפוריו לצרפתית, ופו הפך לשם דבר בצרפת ובאירופה בעוד שהאמריקאים ברובם דחו אותו.

מסיפוריו:  חיפושית הזהב, הרציחות ברחוב מורג, הבור והמטוטלת, מסיכת המוות האדום, תעלומת מארי רוז'ה, הרפתקאותיו של ארתור גורדון פים, חבית האמונטילאדו, מפלת בית אשר, הלב המסגיר. משיריו: העורב, טמרליין, אנבל לי, חלום בתוך חלום, אוללי, לנור.

 

פו נפטר בגיל 40 מדלקת במוח (מה שהיה מקובל באותה עת כלשון נקייה למוות "לא מכובד" כתוצאה מאלכוהוליזם). כמה ימים לפני מותו, ב-27 בספטמבר 1849, עצר פו בבוסטון כדי להשתתף בהרצאה. מה שקרה שם נשאר עדיין בגדר תעלומה. אחרי ההרצאה פו נעלם לחמישה ימים. ב-3 באוקטובר קיבל ד"ר סנודגראס, מכר ותיק של פו, מכתב בו הודיעו על הימצאו של ג’נטלמן בשם פו במצב רעוע, כשהוא שרוע באחד הרחובות, לבוש בבגדים לא-לו וממלמל מילים חסרות פשר. סנודגראס הבהילו לבית החולים, שם שכב במצב דומה ארבעה ימים. ב-7 באוקטובר הוא התעורר, אמר (על פי האגדה) "אלוהים יעזור לנשמתי האומללה", ומת.

 

(מקורות: ויקיפדיה, פרויקט הסיפור הקצר, טור של ירין כץ, קורא בספרים)

שירה | סיפורים קצרים | פרוזה | בלש | קלסיקה | אדגר אלן פו | אימה | שירה אנגלית | ספרות אנגלית | סיפור בלשי

ספרים מאת אדגר אלן פו