אָבוֹת יְשֻׁרוּן (19 בספטמבר 1904– 22 בפברואר 1992,) היה משורר עברי ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב (1992).
נולד בשם יְחִיאֵל פֶּרְלְמוּטֶר פרלמוטר נולד בשנת 1904 בעיירה נסכיז', שבתחום המושב של האימפריה הרוסית כיום בפולין. בעת מלחמת העולם הראשונה יצא עם הוריו כפליט ושב לקרסניסטב בתום המלחמה. בשנת 1925, בתקופת העלייה הרביעית, עלה לארץ ישראל המנדטורית. עבד כפועל חקלאי. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת כרמלי בצפון הארץ.
בשנת 134 הוא החל לפרסם שירים עבריים בכתב העת "טורים", ומאז פרסם כל השנים במוספים הספרותיים ובכתבי עת. ספרו הראשון, "על חכמת דרכים", נדפס בשנת תש"ב (1942). על ספרו זה חתם עדיין בשמו הראשון. על ספריו הבאים כבר נדפס שמו העברי החדש, אבות ישורון.
עד לשנות השבעים היה אבות ישורון משורר בעל השפעה מעטה יחסית. שינויים תרבותיים בחברה הישראלית ובספרות הישראלית הביאו לכך שברבות השנים הלכה וגברה השפעתו. מנחם פרי ומשוררים צעירים מחבורת סימן קריאה ראו באבות ישורון משורר גדול ועשו רבות לפרסומו ברבים.
בין המבקרים וחוקרי הספרות יש התולים את מיקומו השולי יחסית של ישורון בבמה השירית בתקופת ראשית המדינה בכעס שעורר השיר " פסח על כוכים" שפרסם בשנת 1952, בעניין גורל הפליטים הערבים־פלסטינים במלחמת העצמאות. בשיר אבות עורך השוואה בוטה בין הפליטים היהודים לפליטים הערבים. השיר עורר את כעסם של רבים ויצר פולמוס ארוך, אשר הביא אצל רבים למעין נידוי של ישורון. ההדים שעורר השיר מכונים גם "הפולמוס על 'פסח על כוכים'". חוקרים ספרות ומבקרים רבים התייחסו לפולמוס הזה ופרסמו בעניינו מאמרים ומסות, בדרך כלל ברוח ביקורתית המצדיקה את עמדתו של ישורון.
הביטוי השירי החם והקרוב, לשונו המרוסקת, חיבתו הבסיסית לערביי הארץ, הזדהותו עם גורל הפליטים הפלסטינים ושיבוצי היידיש המרובים בשיריו משכו את לבו של דור משוררים צעיר. שירתו המאוחרת שונה לחלוטין משירתו המוקדמת והביאה לו פרסום רב, פרסים ספרותיים וראיונות רבים בתקשורת.
כמה משיריו של ישורון הולחנו והוקלטו. עם שירים אלה נמנים: "בבית קפה מצד הרחוב" בלחנו וביצועו של אלון אולארצ'יק, "שתים עשרה בלירה" בלחנו של אילן וירצברג וביצועה של גלי עטרי, "אלוהיך" בלחנו של וירצברג וביצועה של נורית גלרון, "האיש מול מת" בלחנו של שלמה גרוניך וביצועו של אלי גורנשטיין ו"כמה זה שקל" בלחנה וביצועה של קורין אלאל. בשנת 2014 יצא האלבום "טוב שהעולם גדול" שבו הולחנו שירים משירי אבות ישורון בהפקת כרמי זיסאפל, ערן ויץ ושי צברי ובביצועם של אמנים שונים.
אבות ישורון נפטר בתל אביב ב-1992, בן 88, שישה שבועות לאחר פטירתה של אשתו, פֶּסְיָה. נקבר בבית העלמין קריית שאול. בתו היא העורכת והמתרגמת הלית ישורון.
צילום: תמונה מתוך הסרט "ישורון: 6 פרקי אבות" בבימויו של עמיחי חסון
