מינימליזם במקסימום או הגודל לא קובע (2):
ספרון קומיקס קטן ממדים – אולי מדויק יותר לומר סִפרונצ'יק – בכריכה קשה, העוסק במערכת היחסים בין החלל (ואיך אנחנו ממלאים אותו) והאובייקטים בחלל. על המחשבות, הרגשות וחיי היום יום של יצורים זעירים וחסרי חשיבות במסעם לחיפוש זהות עצמית. כתיבה, איור ועיצוב: גילי לפלר, שהכרנו ולמדנו לאהוב מהספרון הקודם בסדרה.
כתב תום שפירא על הספר הראשון Very Very Small Comic Book בהארץ:
השאלה הסופית שמעלה הספר הזה היא "מהו קומיקס?" לפלר מזמינה את הקורא ליהנות מהתמונות ובו־בזמן להרהר במהות שלהן בתוך המדיום שבו היא שוחה במידה לא מבוטלת של כישרון. עד כמה שהתרגיל הצורני של הספר נראה פשוט, זוהי פשטות מטעה. ב"ארבע דקות, שלושים ושלוש שניות" שאף ג'ון קייג' להרחיב את הבנת המוזיקה שלנו בעזרת יצירה חסרת תווים או מנגינה; לפלר מבהירה לנו שבקומיקס אין משמעות לגודל התמונה או לדרך ההצגה שלה — קומיקס נשאר קומיקס.
יופי של ספר מתנה, לא רק לחובבות וחובבי קומיקס
