ממואר ראשון ועטור פרסים של רוז צ'סט, קריקטוריסטית וקומיקסאית בניו יורקר מאז 1978, המספרת בקומיקס על תהליך ההזדקנות של הוריה ועל התמודדותה עם השינוי.
בנרטיב אישי ונוגע ללב, המשחרר דמעות צחוק ודמעות בכי במקביל, מציירת צ'סט דיוקן מפעים של חיי ההורים המזדקנים ושל בתם היחידה שעושה כמיטב יכולתה.
לצד הסיפור האישי, נוגעת צ'סט בנושאים אוניברסליים: ילדים בוגרים המקבלים תפקיד הורי, הורים שעוזבים בית למוסד, התמודדות עם אינטימיות גופנית לא נוחה, שכירת זרים כדי
להעניק טיפול אינטימי לאנשים קרובים, ועוד ועוד.
