קבלו בשמחה - ובאימה - את שגרת אימה, הגיליון השני של בּוּ! - BOO – כתב עת חדש לאימה בתרבות, בספרות ובקולנוע, בעריכת דנה שוופי וד"ר אמיר חרש. "הוא מעולה, ממש, הכול בו - הטקסטים, והעיצוב והנשמה שבו", כתב על הגיליון עמרי הרצוג, המשתתף בו. "וגם האימה, שמאפשרת לנו לחוות אמת, ולפעמים גם לדבר אותה, חשופה, מהקצה".
כתבה על הגיליון העורכת דנה שוופי:
אחרי הגיליון הראשון שנשא את הכותרת אימה מכאן, התלבטנו רבות וארוכות בנוגע לשמו של השני, ובסופו של דבר החלטנו שראוי שיתאר את המצב המשונה והנורא שאנו נמצאים בו מזה זמן כה רב: שגרת אימה.
שגרת האימה, כפי שכתבנו במאמר המערכת, משולה לחיים על סיפו של הר געש, אחרי שכבר התפרץ. זוהי אימה יומיומית שבה העשן ממשיך להשחיר את השמיים, הלבָּה הרותחת ממשיכה להתקדם לאיטה, ובכל יום עוד משהו נשרף, עוד דבר מתכלה ונאכל. ולצד זאת, מנסים ככל האפשר להמשיך ולחיות.
[...] הגיליון הזה, שאני גאה בו מאוד ושגם אותו ערכתי לצד אמיר חרש, המוכשר בבני האדם, רואה אור בזכות הכותבים הנפלאים שלו: עמרי הרצוג כתב מסה שהיא ככל הנראה הטקסט היפה ביותר שאי פעם נכתב על זומבים; ריטה קוגן כתבה לנו פואמה על בחור צעיר שבורח מרוסיה של פוטין; אמיר חרש כתב סיפור על אש הגיהנום המאכלת של הסאונה; מיה מגנט כתבה על האימה של הטיקטוק; אדם עציון ניסה לפרש את מאורעות שבעה באוקטובר דרך קריאה מחודשת בסיפורי ״מיתוס קת׳ולהו״; זיו קיטרו כתב על אשליית השליטה הטכנולוגית במציאות ובטקסטים קלאסיים; צחי אבינועם ויוסי למפל מציגים תרגום עברי ראשון לסיפור הקצר של לאבקרפט ״החתולים של אולת׳ר״.
לא פחות חשוב מהטקסטים, הוא המראה היפהפה של הגיליון, שעליו אחראי האמן, המעצב, והשותף שלנו איתמר חפץ. בכל יום אנחנו מודים על המזל הטוב שנפל בחלקנו כאשר הוא הסכים לעבוד איתנו.