איזה ספר שכבר נכתב היית רוצה לכתוב בעצמך?
מעוף העורב של הסופרת הקנדית אן מרי מק'דונלד. רומן שמשלב עלילה מותחת עם סוף מפתיע ביותר, וכולו מתקיים בתוך מציאות שמוכרת לי מקרוב: חיים בשיכון משפחות של טייסים, פגיעה מינית, וברקע – אירועים ממלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה, והסטייה המוסרית המזעזעת של גיוס מדענים גרמנים – פושעי מלחמה! – לתוכנית החלל האמריקאית. כשקראתי את הספר הרגשתי הזדהות וקרבה שהפתיעו אותי, כי הוא מתרחש הרחק מכאן, בקנדה, אבל זה לא משנה, הוא גם עלי, ואני חשה ומבינה אותו לעומק.
איזה ספר היית ממליצה לשר החינוך לקרוא ומדוע?
מעניין אותי אם שר החינוך קורא ספרות; אם חשוב לו להיכנס לעולמו של הזולת, להזדהות, להבין, להרגיש, לחשוב – כל מה שקריאה מאפשרת. אם כן, אין צורך בהמלצה מיוחדת שלי. אבל בכל זאת, אולי את 1984 של אורוול, בתקווה שיבין את הסכנות של התהליכים ההרסניים שמתרחשים כיום במציאות הישראלית. או את מצעד האיוולת של ברברה טוכמן, אולי יפנים את הלקחים ויישם אותם. שרת תרבות התרברבה בעבר שלא קראה את צ'כוב. כוונתה הייתה להדגים את עממיותה. הלוואי ששרי התרבות והחינוך יבקשו להיות, ולהיראות, אנשי תרבות. לא בורים עילגים ונלעגים.
איזה ספר קנית ואף פעם לא תקראי?
כלומר – קניתי וידעתי מראש שלא אקרא? אין בידי אף ספר כזה. אם כי יש רבים שהתחלתי, ולא המשכתי לקרוא. את רובם תרמתי לספרייה כאן, בקריית אונו.
איזה ספר תיקחי איתך לחופשה בסיני/הודו/ניו יורק/ברלין/לונדון/מקום אחר?
אני לא נוסעת לחופשות. מזדהה עם פסואה, שכתב "אילו נסעתי הייתי מוצא העתק חיוור של מה שכבר ראיתי בלי לנסוע". בעבר, בהזדמנויות המעטות שנסעתי, אני זוכרת את עצמי שרועה תמיד מול אגם, ים, הר, יער, ושקועה בספר, תמיד, הרבה, מכל סוג: פרוזה, צ'יק ליט, עיון. הגעתי למסקנה שבבית הרבה יותר נוח, בלי תלאות הדרך, תורים, טלטולים וטיסות מייגעות ומפחידות...
ספר ילדים או נוער שאהוב עליך במיוחד?
בילדותי קראתי כמה פעמים בהנאה – גם אם בצמרמורות של בעתה! – את מכרות המלך שלמה של הנרי ריידר הגרד. לאחרונה חזרתי אליו ונדהמתי מכמה שהוא מגוחך, שובניסטי, חסר מודעות עצמית וגזעני... אני קוראת בימים אלה שוב עם בן התשע את גילגי. או בילבי. כשהסברתי לו ששמה במקור היה פיפי, ולכן נאלצו לחפש לו בעברית תחליפים, הוא פרץ בצחוק גדול. שמחתי להצטרף אליו. וזה התאים כמובן לרוח הספר ולמה שהוא עושה לשנינו.
איזה ספר גרם לך לבכות / לצחוק?
התגלגלתי מצחוק עם שלושה בסירה אחת מלבד הכלב של ג'רום ק. ג'רום. הוא כתוב בהומור אנגלי שנון ומשובח, שמדבר אלי מאוד, אולי מפני שחייתי כמה שנים באנגליה ואני בוגרת מערכת החינוך שם. צחקתי מאוד גם מ... מילון! כותרתו – How Not To Say What You Mean: A Dictionary of Euphemisms. הוא מתעד את האופן שבו האנגלים נזהרים, באלגנטיות משעשעת, מהתבטאות ישירה ומבוטות, ומתעקשים על אנדרסטייטמנט ועידון לשוני. "אצל האנגלים אדם נטול חוש הומור הוא כמעט לא אנושי", אמר לאחרונה פרשן אנגלי שהתייחס להיעדר המוחלט של חוש הומור אצל טראמפ.
מתי בכיתי כשקראתי ספר? כשאנה קארנינה התגנבה באישון לילה אל ביתה־לשעבר, והופיעה בחשאי בחדרו של סריוז'ה, הבן האהוב שנטשה. ביקור קצר, אחרון וסופי.
איזה ספר אף פעם לא הצלחת לסיים?
נוטות החסד של ג'ונתן ליטל. התחלתי לקרוא אותו, אבל לא הייתי מסוגלת להמשיך. התיאור בגוף ראשון, מנקודת מבט של סדיסט נאצי, היה לי קשה מנשוא.
עם איזו דמות ספרותית היית רוצה לעשות אהבה?
אני בוחרת באדוארד, גיבור הספר על חוף צ'זיל של איאן מקיואן. אבל לא מבקשת לעשות איתו אהבה בדמותי, אלא בדמותה של פלורנס, ארוסתו. ההחמצה שלהם שברה את ליבי. כשקראתי את הספר רציתי לצעוק להם, כמו שילדים עושים בהצגות תיאטרון – לא! אל תוותרי! אל תטעי! אל תיעלב! רק תהיה קצת יותר סבלני, רק תהיי קצת פחות מבוהלת, אתם יכולים... אבל זה הספר: רצף של אי הבנות, התשוקה המכלה שלו אל האישה האהובה, האימה שלה מפני הקשר הגופני שהנישואים מחייבים.... עצוב כל כך.
מהו הספר עם הכריכה הכי יפה בעיניך?
אם יותר לי, אכתוב דווקא על כריכה של ספר שלי... אמרי זרטל הפתיע אותי מאוד עם הכריכה שהציע לספר מה קרה להגר באילת? בספרים הקודמים נהגתי כמעט תמיד להתערב בעיצובים ו"להכתיב" אותם. הפעם החלטתי לוותר, להרפות, ולאפשר למעצב לעשות את מה שהוא יודע (ואני – לא!). הכריכה שהוא עיצב לא "יפה", היא גם לא אמורה להיות כזאת, אלא – מדויקת. אמרי הגיע אל הספר מזווית לא צפויה, אבל נכונה מאוד.
איך יקראו לספר שעדיין לא כתבת?
אני כותבת אותו ממש בימים אלה. קודם שייוולד, אחר כך יזכה בשם.
איזה ספר היית רוצה לקבל במתנה?
רציתי וקיבלתי את הספר ?Life? or Theatre – סדרה של מאות ציורי גואש שציירה שרלוט סלומון המופלאה. היא תיעדה בהם את חייה, בצירוף טקסטים מצוירים־בתזזית והנחיות למוזיקה שיש להשמיע לצידם. ספר יקר מאוד, תרתי משמע...
איפה את הכי אוהבת לקרוא? ומה את קוראת בשירותים?
מאז ומתמיד – הכי אוהבת לקרוא על הכורסה שלי, בסלון. יש לי צילום שמתעד אותי יושבת כך וקוראת כבר בגיל שבע... אבל יכולה לקרוא תמיד ובכל מקום. אם בשירותים, אז – ספרים מקוונים, בטלפון, או באחד משני הקוראים הייעודיים שיש לי, קינדל באנגלית ו־Boox בעברית.
---------------
עופרה עופר אורן היא סופרת, משוררת ובלוגרית; כלת פרס ספיר לשנת 2023 על ספרה מה קרה להגר באילת?