על שאלת המגדר בסרטי אימה מודרניים בספרה פורץ הדרך של חוקרת הקולנוע קרול ג'יי קלובר, שהציעה ב־1992 נקודת מבט חדשה על סרטי אימה שנוצרו מאמצע שנות השבעים של המאה העשרים. מהדורה זו של הספר כוללת הקדמה חדשה מאת המחברת.
קלובר, פרופסור אמריטה במחלקות לקולנוע, לרטוריקה וללימודי סקנדינביה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, בוחנת את היצירתיות בקולנוע האימה ואת ההשפעה שלו, ובייחוד את הפופולריות של ז'אנרים דלי תקציב כמו סרטי סלאשר, סרטי דיבוק, סרטי תורת הנסתר וסרטי אונס ונקמה, שגיבורה אישה ניצבת במרכז עלילותיהם.
להבדיל מהטענה המקובלת כי קולנוע האימה מציע רק עונג סדיסטי לקהל הצופים, המורכב רובו מגברים צעירים, קלובר מראה כיצד מגוון של סרטים מזמין הזדהות של הצופים לא עם הגבר המענה אלא עם הסבל ועם הייסורים של הנערה המעונה – "הנערה האחרונה" – הגיבורה־קורבן החווה פחד והשפלה, אך בסופו של דבר מצילה את עצמה ומביסה את הרוצח. לתובנות אלה של קלובר נודעה השפעה רבה לא רק על מחקר הקולנוע אלא גם על קולנוע המיינסטרים ההוליוודי ועל התרבות הפופולרית בכלל.
