יצירה הנמצאת על הגבול שבין רומן לאוטוביוגרפיה מאת הסופרת והקולנוענית לורנצה מאצטי - קרובת משפחה של אלברט איינשטיין, שנולדה בפירנצה ב-1928, התייתמה בגיל צעיר וגדלה אצל דודהּ ודודתה בטוסקנה. בשנת 1944 נרצחו דודתה ובנותיה בידי האס-אס, ודודהּ התאבד כעבור שנה.
השמים נופלים, שהיה אחד הספרים האהובים על פדריקו פליני, מספר בגוף ראשון על ילדותן של שתי אחיות יתומות – בייבי ופֶּני – המאומצות על ידי דודיהן מטוסקנה, קרובי משפחה של אלברט איינשטיין. הסביבה בה גדלו הייתה מלאת חום, מוזיקה, משחקים ודמויות משונות ביותר. התקופה היא מלחמת העולם השנייה, בזמן שלטונו של מוסוליני, כאשר הגזענות פורצת בקרב האוכלוסייה והכנסייה. מאוחר יותר, אנשי האס-אס מגיעים אל ביתם של משפחת איינשטיין-מאצטי כדי להשמיד את צאצאיו היהודים של המדען, בהוראה ישירה של היטלר. בעוד רבים מבני המשפחה נרצחים, האחיות – המשתייכות לחלק הנוצרי של המשפחה – שורדות.
על אף שהאירועים המסופרים ברומן הם קשים ביותר, הטקסט מדבר על אושר בלבד. הוא כתוב בעדינות רבה, בחוכמה, בהומור חד ובליריות יבשה. הספר עוּבד בשנת 2000 לסרט קולנוע בכיכובה של איזבלה רוסליני.
תרגיל בחיבור: "ספרו מה עשיתם היום".
פיתוח הנושא: "היום הדוצ'ה דיבר בבית הספר ואמר לנו לעשות התעמלות כדי שנהיה חזקים ומחונכים כך שנהיה מוכנים להיענות לקריאתו להגן על איטליה הגדולה שלנו, כי אנחנו מצויים במצב מלחמה.
אני שואלת את עצמי האם אני יכולה לאהוב את בייבי אחותי יותר מאשר את הדוצ'ה. אבל אני אוהבת את בייבי כמו שאני אוהבת את ישו. בדיוק כמו את ישו, ואני אוהבת את ישו קצת יותר מאשר את אלוהים, ואת אלוהים כמו את מוסוליני, ואת איטליה ואת המולדת פחות מאשר את אלוהים, אבל יותר מאשר את הדובי הצהוב שלי."
